פשיטת רגל בשנת 2022 הפכה את שמה לתהליך הנקרא חדלות פרעון.

הליך זה מתאים גם ליחידים וגם לחברות .

ההליך כרוך תחילה בהגשת מסמכים אותם ניתן להגיש ביחד עם עורך דין וגם באופן עצמאי .

לאחר הגשת כל המסמכים הדרושים מחליט בית המשפט האם החייב יכול להכנס לתהליך חדלות פירעון
לפי התנאים הכתובים בחוק .

פשיטת רגל – חדלות פריעון רקע כללי

חדלות פירעון היא תופעה מצויה, שנגרמת משימוש שוטף באשראי. האשראי מהווה יסוד מרכזי בפעילות הכלכלית המודרנית. ללא קבלת הלוואות,
קשה יהיה לעסקים וליחידים לשפר את מצבם ולהתקדם בייצור וטכנולוגיה.

כאשר מוקם עסק חדש, או כאשר אדם נוטל (למשל) משכנתא לרכישת דירה, תמיד יש בכך משום סיכון:
הנחת הבסיס היא שהעסק הוא רעיון טוב, או שהפרט יעבוד ויהיה ביכולתו לממן את רכישת הנכס.
היות שבסופו של דבר לא כל רעיון שנראה מוצלח מתברר ככזה, ייתכן מצב בו חייב לא יכול לפרוע את החובות שנצברו,
מכיוון שהרעיון העסקי התברר בדיעבד ככזה שאינו טוב מספיק,
או מאחר שלא עלה בידי הפרט לייצר הכנסה שדי בה לתשלום חובותיו. רק לעיתים רחוקות יש בכך אשם מוסרי כלשהו.
לרוב מדובר בתחזית שהתבדתה.

בנוסף, חדלות פירעון יכולה להתרחש עקב ביש מזל אקראי (כמו אסון טבע או הפיכה פוליטית). אפשר לטעון שמלווים צריכים להעניק אשראי רק לחייבים שיחזירו אותו בוודאות. אולם,
ראשית, לעולם אין ודאות של 100% להחזר האשראי, מאף חייב (אירועים של ברבור שחור יתרחשו תמיד);
שנית, לא ניתן לדעת מראש אילו חייבים יקלעו לקשיים; שלישית,
קיים אינטרס כללי במתן הלוואות גם לחייבים שקיימת סבירות גבוהה שיקלעו לקשיים,
למשל לצורך פיתוח טכנולוגי מתקדם או הקמת עסק נועז וחדשני (שהוא, לפיכך, מסוכן).
בארצות בהן דיני חדלות הפירעון "מתירניים" יותר – כלומר, ניתנת הזדמנות לחייב להיכשל ולהתחיל מחדש –
קיימת רמה גבוהה יותר של חדשנות.

עם זאת, ברור כי חדלות פירעון אינה מקלט מפני העיקרון לפיו חוזים יש לקיים. במסגרת דיני חדלות הפירעון, גם זכויות הנושים מוגנות, לעיתים אף בכבדות.
חדלות פירעון אינה נוחה עבור החייב עצמו,
עליו מוטלות סנקציות משמעותיות מרגע הכניסה להליך.[ המשפט מנסה לאזן בין זכויות הנושים והחייבים. איזון כאמור הוא סבוך במיוחד בזמנים של משבר כלכלי.

חייב בתוך ההליך פשיטת הרגל

כאשר חייבים רבים הופכים חדלי פירעון ועשויים לגרור אחריהם את נושיהם (לדוגמה, בנקים). אחת הדרכים בהן המשפט מנסה לשפר את האיזון הוא מתן
תגמול והזדמנות שנייה לחייבים שנכנסו למצב זה בתום לב,
לעומת הטלת סנקציות כבדות על חייבים שגרמו למצב בכוונה או תוך הפרת חובה אישית. בכל מקרה, העקרון הוא שיש לפרוע שיעור גבוה ככל
האפשר מהחוב המקורי, תוך ירידה לנכסיו של החייב
(דבר הנעשה בכל סוגי ההליכים). לא ניתן להשתמש בחדלות פירעון כדי להימנע מהחזר חובות, אלא רק בשיעור בו החייב באמת
ובתמים אינו מסוגל להחזירם.

כאשר החייב הוא אדם טבעי, ברור שחייו יימשכו, ללא תלות בתוצאות הליך חדלות הפירעון. לעומת זאת, אם החייב הוא תאגיד,
אפשר שהחייב ימשיך להתקיים לאחר ההליך ואפשר שהוא יפורק.
מקובל כי חדלות פירעון משמעה סגירה או סיום חייו של העסק, אך ייתכן בהחלט, שחייב תאגידי, אשר הגיע לכדי חדלות פירעון,
יעבור הבראה ("רה-ארגון") וימשיך לפעול. חדלות פירעון
מספקת הזדמנות להתחלה חדשה ועשויה אף להוות אירוע חיובי עבור החייב. לעיתים אכן סוגר החייב את שעריו כתוצאה מחדלות פירעונו.

פשיטת רגל בישראל

בישראל, דיני חדלות הפירעון מוסדרים במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אשר נכנס לתוקף מיום ה־15 בספטמבר 2019.בעבר,
הם פוזרו בין מספר דברי חקיקה, התואמים זה את זה לפרקים, אך בנושאים אחדים מציגים כללים כמעט סותרים.
פשיטת רגל הוסדרה בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980;
פירוק הוסדר בסעיפים שנותרו בתוקף מפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983; הבראה הוסדרה
בחוק החברות, תשנ"ט-1999. זאת, בניגוד למצב בארצות הברית, למשל, שם קיים
דבר חקיקה (United States Bankruptcy Code) הדן במאוחד בכל ההיבטים של חדלות פירעון, בין אם תאגידית או של אישיות טבעית,
בין אם מסתיימת בחיסול החייב או בהבראתו.
ה-Bankruptcy Code מחולק לפרקים, בין החשובים שבהם Chapter 11 הדן בהבראה ו-Chapter 7
הדן בהליכים של מימוש נכסי החייב (כגון פירוק).

גם מדינות יכולות להגיע לחדלות פירעון. מצב זה נקרא חדלות פירעון ריבונית (sovereign insolvency).
בשל טבעו של החייב בחדלות פירעון כזו, אין בית משפט השולט עליה.
פתרונה דומה יותר להליך חוזי של הסדר חוב, או להשתמטות פשוטה מתשלום, שאין נגדה תרופה פרט לפגיעה במוניטין של החייב.
ההסדרים הנדונים להלן אינם חלים על חייבים שהם מדינות.

איך נכנסים לתהליך של חדלות פרעון פשיטת רגל

חדלות פירעון כלכלית (אנ') היא המצב המוביל לחדלות פירעון משפטית (החלת דיני חדלות הפירעון). חדלות פירעון כלכלית עשויה להתקיים ללא תגובה משפטית. אולם,
תגובה כזו היא רצויה מאוד, לטובת כל הצדדים המושפעים מחדלות הפירעון. באופן מעשי, המעבר לחדלות פירעון משפטית מתרחש כמעט תמיד,
סמוך לאחר (או אף לפני) שהחייב או נושיו מבינים שמתקיימת חדלות פירעון כלכלית.

שני מבחנים משמשים בהגדרת חדלות פירעון כלכלית:

המבחן המאזני (balance sheet insolvency) – מצב בו לחייב יש יותר התחייבויות מנכסים (ההון העצמי שלילי).

המבחן התזרימי (cash flow insolvency) – מצב בו החייב אינו יכול לשרת את התחייבויותיו בטווח הקצר (ההון החוזר שלילי,
או שאין די מזומנים בקופה לשם פירעון החלויות הקרובות).

שני המבחנים עשויים לחול בו זמנית, או שרק אחד מהם יתקיים. לדוגמה, יכול שהחייב יהיה בעל הון עצמי חיובי אך הון חוזר שלילי.
במצב זה, לנושים אין תועלת מכך שסך נכסי החייב עולה על סך התחייבויותיו: הם מושפעים מהעובדה שהחייב אינו יכול לשלם להם במזומן, כעת,
את חובותיו שמועד פירעונם הגיע. מנגד, יכול שהחייב יהיה בעל הון חוזר חיובי אך הון עצמי שלילי. גם מצב זה עשוי לייצג חדלות פירעון: על אף שהחייב פורע בטווח הקצר את התחייבויותיו,
ברור שעליו להשיג עוד נכסים (או להפחית חבויות) כדי שיוכל לפרוע את כל חובותיו לכשיגיע מועד פירעונם. ההגדרה של חייב מסוים כחדל פירעון נתונה לשיקול דעת בית המשפט,
אשר בוחן את מכלול הנסיבות ובודק האם מתקיים אחד או יותר מהמבחנים האמורים. גם כך, אפשר שאירוע חיצוני בטווח הזמן הקרוב ישנה את המצב לטובה,
כגון הזרמה של הון עצמי נוסף מבעלי המניות בחברה (דבר המתרחש, לעיתים, כתוצאה מעצם האיום בפתיחת הליך חדלות פירעון נגד החברה).

דין חדלות פירעון מהות

דיני חדלות הפירעון הם תחום דין מהותי, שבכוחו לשנות זכויות שנוצרו במשפט האזרחי הכללי (למשל, תחת דיני החוזים). בכל סוגי הליכי חדלות הפירעון,
קיים קו מפריד ברור, החוצץ בין המשטר המשפטי הרגיל לבין החלתו של משטר חדלות הפירעון. אותו שינוי בזכויות, שמטיל דין חדלות הפירעון, מתחיל להתקיים בנקודת זמן מסוימת.
נקודה זו היא מועד ההחלטה על תחילת ההליך בידי בית המשפט.[6] החלת דיני חדלות הפירעון היא משמעותית הן עבור החייב והן עבור הנושים.
החייב או נכסיו יוצאים משליטת הבעלים הקודמים ועוברים לניהולו של הנאמן או המפרק.
הנושים מושפעים מעיכוב ההליכים, אשר מונע מהם לתבוע את החייב בבית המשפט הרגיל או לפעול נגדו בהוצאה לפועל. שינויים אלו הכרחיים לשם ניהולו של הליך חדלות הפירעון.
מינוי בעל התפקיד על נכסי החייב נחוץ כדי לברר את שווי הנכסים, למנוע שימוש לרעה בהם ולהיטיב את ערכם עד שתמורתם תחולק לנושים. עיכוב ההליכים
נחוץ כדי שלא יתרחש מרוץ תביעות ותימנע התוצאה השרירותית של "כל הקודם זוכה". נקודת המוצא היא שאין בנכסי החייב כדי לספק את כל נושיו. לפחות חלקם יאלצו לספוג קיצוץ,
בין אם לשיעורין או מוחלט, בגובה החוב שיוחזר להם. כללי החלוקה המיוחדים של חדלות הפירעון מיועדים להסדיר את השאלה מי יספוג את הפגיעה הזו.
לא ניתן ליישם את הכללים אלא אם חל עיכוב הליכים, כך שמאסת הנכסים של החייב נשמרת ומוגנת עד שניתן לחלקה בהתאם לדין.

פשיטת רגל

Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – פשיטת רגל, צו הפטר

פשיטת רגל היא הליך חדלות הפירעון החל על יחידים (בניגוד לתאגידים). ככלל, להליכי חדלות פירעון יש יעד עיקרי אחד – השאת הערך לנושים תוך פתרון בעיית המאגר המשותף; אולם,
בפשיטת רגל של יחידים, קיימת תכלית נוספת: מתן אפשרות להתחלה חדשה של החייב (fresh start).[21] אין זה רצוי כי אדם, אשר נקלע לחובות בתום לב ואינו יכול לפרוע אותם,
יהיה משועבד להם עד סוף ימיו. אפשרות כזו תפגע אנושות בכבוד האדם של החייב. עקב ההכרה בכך שבני אדם עשויים לטעות
וכי ראוי לאפשר להם לפתוח דף חדש בחייהם הכלכליים, סופו של הליך פשיטת רגל הוא בצו הפטר (discharge), המוחק את חובותיו של החייב.
ההליך עדיין כולל את איסוף נכסי החייב, מימושם וחלוקת תמורת הנכסים לנושים, לפי סדר העדיפות שבדין. בעת ההכרה באדם כחדל פירעון, כל נכסיו מוקנים לנאמן בפשיטת רגל.
עם זאת, קיימים נכסים הפטורים מהקניה זו ואותם הנאמן אינו יכול לממש, בהם נכסים הדרושים לחייב למחייתו ולעבודתו.

סוגי ההפטר השונים

הפטר חלוט – מדובר אפוא בצו הפטר אשר מעניק לחייב פטור מוחלט ומלא מכל חובותיו. ניתן להגיש בקשה לשם קבלת צו הפטר חלוט על ידי החייב בסמוך לאחר
קיומה של אספת הנושים וההכרזה על האחרון כפושט רגל. לא ניתן להגיש בקשה לקבלת צו הפטר חלוט בטרם חלפו שישה חודשים מעת מתן צו כינוס הנכסים.
עם הגשת הבקשה למתן צו הפטר חלוט, בית המשפט המחוזי בוחן את תום ליבו והתנהלותו של החייב ומבקש לבדוק האם המבקש באמת מעוניין לפתוח בחייו בתקופה חדשה. בית המשפט רשאי, לקבל או לדחות את הבקשה.

הפטר מותנה –

הפטר מותנה מהווה למעשה מצב ביניים אשר במסגרתו בית המשפט קובע כי החייב יקבל הפטר חלוט רק לאחר קיומו של הליך נוסף. לדוגמה,
הפטר יכול להיות מותנה בתשלום של כלל החובות על בסיס מסוגלותו הפיננסית של החייב. על פי רוב, הפטר מותנה קובע כי החייב יקבל הפטר חלוט רק אם הוא יעמוד בצו
תשלומים לנושים אשר יוטל עליו במסגרת הסכם אשר נחתם עם האחרונים באספת הנושים. עמידה בנטל האמור תזכה את החייב בהפטר חלוט.

הפטר חלקי –

מדובר בצו אשר ניתן לחייב כאשר נקבע שהאחרון התנהל בתום לב רק בנוגע לחלק מחובותיו (ורק אל מול נושים מסוימים). הפטר זה איננו נפוץ וזאת משום שעל פי רוב,
די בהתנהלות בחוסר תום לב כלפי נושים מסוימים כדי לדחות את בקשתו של החייב להפטר. אם בית המשפט החליט כי יש לתת לחייב הפטר חלקי, האחרון יזכה לפטור
מחלק חובותיו ואילו בנוגע לחובות האחרים ימשכו הליכי פשיטת הרגל באופן נפרד.[22] בית המשפט רשאי להימנע מנתינת צו הפטר או להתנות את קבלת צו ה
הפטר אם אדם עבר עבירה הנוגעת לפשיטת הרגל שלו, התנהג בחוסר תום לב ביחס להליכי פשיטת הרגל או פושט הרגל קיבל עליו חבויות חדשות או התחיל בעסקים
חדשים בעת שידע שהוא חדל פירעון ומבלי שהיה לו יסוד סביר להניח שיוכל לעמוד בהתחייבויותיו.[23]

הפטר צדדים שלישיים בתוכניות הבראה –

יש מקום לשקול אם יש הצדקה לפטור מחובות כספיים צדדים שלישיים החבים עם החייב חדל הפירעון. השאלה מתעוררת כאשר הצד השלישי
חב כלפי החברה, או כאשר הוא חב כלפי קבוצת נושים שלמה. שאלה זו לא נידונה עד כה בהרחבה בבית המשפט העליון. בית המשפט המחוזי ציין שניתן לפטור צדדים שלישיים מחבות,
כאשר הצדדים השלישיים אכן עתידים להוסיף ולנהל את החברה וניהול זה חיוני להמשך עסקיה של החברה. שאלה זו עלתה בפרשת שבירו[24]בפרשה זו הוחלט כי בעלי מניות השליטה
ומנהלי החברה, אחים שבירו, יופטרו מערבויותיהם האישיות כלפי אחדים מן הנושים.[25]

גם בהליכי פשיטת רגל, בדומה להבראת חברות, ייתכן הסדר בין החייב לבין נושיו. במקרה של הסדר נושים, אין הנאמן נדרש לממש את נכסי החייב ולחלק את תמורתם.
במקום זאת, הנושים מקבלים זכויות חדשות כלפי החייב, כגון החזר חוב שנדחה לתקופה מסוימת וסכומו הופחת. החייב זוכה לשמור על נכסיו. במקום שהנכסים הנוכחיים ישמשו להחזר החובות,
החייב מכפיף חלק מהכנסותיו העתידיות למטרה זו. הסדר נושים במסגרת הליך פשיטת רגל טעון אישור בית המשפט; משאושר, הוא מחייב את כלל הנושים או את הנושים שנקבעו בהסדר.]
צו לאישור הסדר נושים אינו צו הפטר, אך יש לו תוצאות דומות: שחרור החייב מחובות העבר, החלת מערך חדש של חיובים משפטיים וסיום הליך חדלות הפירעון.